קרן אור-טופליאן

קרן אור: כבר שנים שאני נע, בתוך חושך גדול. מרים ידיים, נכנע, מגשש, מפחד ליפול. עולה במשקל, מתדרדר, נופל לתוך בור שחור. מפר מוסכמות, משקר, לא תמיד מצליח לעצור. כמו רכבת משא ארוכה ובכל יום מתווסף עוד קרון. והמשא כבד, הקטר זה אתה, קטר בדיכאון. יש כאלה שאומרים לך שאתה מפונק, חמודים הם עד מאוד. יש קנאים, שקרנים, מושחתים, מובטלים, שילכו לעבוד. ויש אותי...ויש אותך...וזה קדוש, נכון וטהור. ובכל פעם, שזה כמעט נעלם... ויש רגעים בחיים שהדברים פתאום מסתדרים. אתה מצליח לראות תמונה שלמה, לא חתיכות של שברים. מסתכל על הכלבה שלך ורוצה שיהיה לה שמח. מביט במראה בנסיעה במעלית, נותן פרצוף ומתנפח. כמו כדור פורח ענק, מתמלא ומתחיל להמריא. יוצא לעשות הליכות, מקפיד לאכול בריא. יש כאלה שאומרים לך שאתה חתיך, חמודים הם עד מאוד. יש קנאים, שקרנים, מושחתים, טיפשים, שיצאו ללמוד. ויש אותי... את לי השמש ואור הירח, כוכבים, מאורות גדולים. את פנס, מנורה, מדורה, אבוקה, מצית, חבילת גפרורים. את זוהרת, מאירה, שורפת מחווירה, מנצנצת מסלקת קור. אישה, חברה, חזקה ושבירה...את לי קרן אור.